חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

זני קנאביס רפואי

בעולם ישנם אלפי זני קנאביס שונים, רובם הכלאה של אבותיהם הקדמונים: סאטיבה ואינדיקה. מטופלים שמחפשים את הזן המתאים עבורם, עלולים "ללכת לאיבוד" בניסיון להבדיל ביניהם.

מה זה קנאביס רפואי?

בשיח על קנאביס רפואי קיים פער גדול בין המושגים שהציבור משתמש בהם, לבין המושגים המשמשים את עולמות המחקר והרפואה. ולמרות שיכולותיו הרפואיות של הקנאביס ידועות ונעשה בהן שימוש כבר כ-5,000 שנים, עדיין מתקיים דיון על הטקסונומיה (תיאור וסיווג) של צמח הקנאביס1 ועל ההשפעות הטיפוליות של רכיביו השונים. בעבר, הוגדרו זני קנאביס רפואי עפ”י צורתם: זן “אינדיקה” (Indica) התאפיין בצמיחה נמוכה לרוחב ואילו זן “סאטיבה” (Sativa) התאפיין בצמיחה גבוהה וצרה.

יש הרואים בקנאביס מין יחיד בעל זנים מרובים, או עד שלושה זני מקור שונים: קנאביס סאטיבה (Sativa), קנאביס אינדיקה (Indica) וקנאביס רודראילס (Ruderalis)2. קנאביס סאטיבה וקנאביס אינדיקה הם השימושיים ביותר3.

אלו זני קנאביס רפואי יש?

בעולם ישנם אלפי זני קנאביס שונים, המשמשים גם למטרות רפואיות. רובם הכלאה (cross-breeding) של אבותיהם הקדמונים – סאטיבה ואינדיקה. מטופלים שמבקשים למצוא את הזן האפקטיבי ביותר עבורם, עלולים “ללכת לאיבוד” בניסיון להבדיל ביניהם. יתרה מכך; המילה “זן” אינה המונח המומלץ בעת התאמת הטיפול. אחרי כל כך הרבה שנים של גידול ושימוש, שמות הזנים הנמכרים בשוק מושתתים לרוב על מורפולוגיית הצמח; גובה, צבע וכד’ ומסווגים לפי מקורו (“מבוסס אינדיקה או “מבוסס סאטיבה”)4.

אבל מה שיותר חמור, זה שככל הנראה אין עקביות באיכות הזנים עצמם. אותו זן שגדל אצל 100 מגדלים שונים, הוא בעל פוטנציאל להפוך ל-100 מוצרים שונים. מטופלים שמצאו כי זן מסוים ממגדל מסוים הוא האפקטיבי ביותר עבורם, עלולים לגלות כי אותו הזן ממגדל אחר או אף מאותו המגדל אך מאצוות ייצור שונה עשויים לא להשפיע באותה רמת מידה.

האם יש הבדלים בין זני הקנאביס?

בקרב הציבור, הושרשה אמונה נוספת, לפיה קנביס מבוסס סאטיבה נוטה לרומם ולגרום להשפעות פסיכו-אקטיביות, ואילו קנאביס מבוסס אינדיקה נוטה להרגיע. בפועל, מומחים בתחום אינם מעודדים את השימוש בקנאביס הרפואי עפ”י חלוקה זו משום שאין לה תימוכין בשום מחקר קליני5.

בנוסף, מחקר שהשווה גנטיקה של זנים מבוססי אינדיקה לעומת זנים מבוססי סאטיבה הראה שאין הבדל גנטי מובהק ביניהם. יתרה על כך, לא היו הבדלים מובהקים בריכוזי הפיטו-קנבינואידים שהכילו אלא רק הבדל קטן בריכוזי הטרפנים5.

 

שמות הזנים הנמכרים בשוק מושתתים לרוב
על מורפולוגיית הצמח ומסווגים לפי מקורו
("מבוסס אינדיקה" או "מבוסס סאטיבה").
איור של עלה קנאביס אינדיקה וסאטיבה (טורקיז)

הקנבינואידים, הפיטוקנבינואידים והטרפנואידים

המחקרים אומנם מתמקדים בקנבינואידים THC ו-CBD, אך בסוגי קנאביס רפואי ישנן מעל ל-500 תרכובות שונות. בתוכן, יותר מ-100 פיטוקנבינואידים שונים6 שהשפעתם הטיפולית בכאב טרם נחקרה, וקרוב ל-100 סוגים של טרפנואידים7 בריכוזים שונים ב”זנים” השונים. הטרפנים אחראיים על הארומה של הקנאביס8. בעבר, נטו לחשוב ש- THC ו-CBD הם הקנבינואידים הפעילים היחידים. עם כל מה שידוע היום, הדעה הרווחת היא שכנראה שלחלק גדול מרכיבי הקנאביס יש השפעה טיפולית4.

לכן, כאשר מתייחסים ל”זן” קנאביס מסוים, ההתייחסות הקלינית המועדפת היא כימו-טייפ (chemotype)9. מונח שמתייחס לריכוז החומרים הפעילים בצמח ולוקח בחשבון גם את הקנבינואידים, הטרפנים וגם את הרכיבים האחרים, התורמים להשפעות הקאנביס.

 

מהן ההשפעות החיוביות ותופעות הלוואי של זני הקנביס?

ישנן טענות, אשר טרם גובו במחקרים קליניים, ועם זאת הן נתמכות בהנחיות היק”ר ורשומות בנוהל 2106, ש”זנים” ממקור גנטי של סאטיבה הם ממריצים, מעוררי תאבון, מעוררי יצירתיות, מפחיתים דיכאון ומומלצים לשימוש במהלך היום. ולעומתם, “זנים” ממקור גנטי של אינדיקה הם מרגיעים, מרדימים, מפחיתי חרדה, מפחיתי כאב ומומלצים לשימוש בלילה. עם זאת, למעט מחקר אחד שנערך בהולנד על זני קופי שופס (Coffee Shops) וזני קנאביס רפואי, מחקרים הראו הבדל קטן בתכולת הטרפנים בין זנים ממקור גנטי של סאטיבה ואינדיקה1, אך החוקרים דיווחו שהזנים שהושוו אינם טהורים – אלא היברידים, ולכן יש לבצע מחקר מסודר בו יש להשתמש בזנים שהמקור הגנטי שלהם טהור. שכאמור, אין יותר זנים כאלו.

גם בישראל, המגדלים מדווחים על זנים היברידיים כסאטיבה או כאינדיקה בהתאם להערכת המקור הגנטי הדומיננטי יותר של ה”זן” הספציפי. עם זאת, טרם בוצע מחקר קליני כלשהו בשאלת ההשפעה הקלינית השונה של המקור הגנטי של “זני” הקנאביס.

איך בוחרים את זן הקנאביס המתאים למטופלים?

רישום הרישיון לקנאביס רפואי בארץ מתבסס על זני המקור (סאטיבה או אינדיקה) ועל ריכוז שני פיטוקנבינואידים בלבד (THC ו-CBD). לזנים העתירים ב-THC יש שלוש קטגוריות: T20/C4, T15/C3 ו-T10/C2. גם לזנים המאוזנים ישנן שלוש קטגוריות: T10/C10, T5/C5 ו-T3/C3. לזנים העתירים ב-CBD ישנן חמש קטגוריות: T1/C28, T0/C24, T1/C20, T3/C15 ו-T5/C10. באופן כללי, כל זן שנבדק ונמצא באחת מהקטגוריות הללו יכול להיות משווק ככזה. רוב מטופלי הכאב הכרוני עם רישיון לקנאביס רפואי מעדיפים לקנות זנים שעשירים ב-10,11THC. עם זאת, טרם נעשה מחקר שהראה שיש לזנים שונים פוטנציאל קליני שונה.

בעבר, נטו לחשוב ש-THC ו-CBD הם הקנבינואידים הפעילים היחידים.
איור של מולקולות THC ו-CBD

איך בוחרים את הטיפול המתאים עם קנאביס רפואי?

בואו לא נדבר על הזן המתאים, אלא על הטיפול המתאים לכל חולה. שהרי, בסופו של דבר, הטיפול בעזרת קנביס רפואי אמור להביא לתוצאה הטובה ביותר, המותאמת באופן אישי לצרכים  של כל מטופלת ומטופל. אנחנו יודעים שהשפעת הקנביס היא אינדיבידואלית ועשויה להיות שונה מאדם לאדם, גם אם מדובר בשני מטופלים הסובלים מאותה התוויה ואפילו בעלי פרופיל דומה. לכן, המלצות וחוות דעת של מטופלים מסוימים, לא בהכרח רלוונטיות עבור מטופלים אחרים. טיפול עם קנביס רפואי מתחיל בצורה הדרגתית (טיטרציה). בכל שלב מאפשרים לגוף להסתגל למינון בהתייחס לשני פרמטרים: האם הייתה הטבה ניכרת והאם היו תופעות לוואי נסבלות, אם בכלל. טיטרציה יכולה להתבצע באופן עצמאי, אך עדיף בליווי גורמים רפואיים מוסמכים, כמו אחיות.

 

איך מקבלים קנאביס רפואי?

משרד הבריאות, באמצעות יחידת הקנביס הרפואי (יק”ר) גיבש נוהל רשמי (נוהל 106) הקובע מי זכאי/ת לקבל רישיון לקנאביס רפואי. אישור לקנאביס רפואי יינתן למטופלים הסובלים מאחת (או יותר) מההתוויות הרפואיות המאושרות למתן קנאביס רפואי, בתנאי שעמדו בתנאים המפורטים בכל התוויה ורק לאחר שמיצו את הטיפולים הרפואיים המקובלים. קבלת הרישיון תלויה בהמלצת רופאים מומחים, בהמשך להגשת בקשה מפורטת הכוללת מסמכים רפואיים רלוונטיים. את הבקשה ניתן להגיש באתר היק”ר או לפנות לרופאים שמשרד הבריאות הכשיר כרופאים מורשים להוצאת רישיון. למידע על אופן קבלת רישיון לקנביס רפואי, מומלץ להיכנס לקישור הזה.

 

מה ההבדל בין קנאביס רפואי לבין קנאביס לצורכי פנאי?

האם ישנם סוגים שונים של זני קנביס? קנביס “רפואי” המשווק לצורכי טיפול וקנביס “רגיל” הנמכר כ”סם קל” לצורכי בילוי ופנאי? האם קנאביס רפואי ו”גראס רפואי” הם שני צמחים שונים? האמת היא שכל קנביס הוא רפואי, כל עוד הוא גודל בתנאים המתאימים לכך, כלומר: בעל פוטנציאל יכולת טיפולית רחבה ופוטנציאל להקל על תופעות רפואיות שונות. ומי שקראו על ההיסטוריה של הקנאביס מכירים זאת. ההבדלים הם באופן הגידול והשמירה על עקרונות מדעיים ובריאותיים במהלכו. ישנם שלושה הבדלים:

  1. חוקיות השימוש: בישראל, קנביס נחשב לסם מסוכן ואסור לשימוש לצורכי פנאי (נפוץ גם בשם גראס רפואי). עבור טיפול רפואי, יש לקבל רישיון מיוחד המתחדש בכל חצי שנה או שנה, בהתאם להתוויות וקריטריונים שנקבעו.
  2. הסיבה לשימוש: משתמשי הקנביס לצרכים טיפוליים מעדיפים לקבל את השפעותיו הרפואיות בלבד ללא תופעות הלוואי הפסיכואקטיביות. צרכני הפנאי עושים זאת בדיוק מהסיבה ההפוכה.
  3. אופן השימוש: קנביס רפואי לצורכי טיפול מאושר למתן בצורת שאיפה (משאף רפואי, עישון ואידוי) ובצורת שמן. מי שמשתמשים בקנביס כדי להתמסטל עושים זאת בעיקר דרך אידוי ועישון.
  1. Ragazzi, Taciana CC, et al. “Cannabis use as a risk factor for psychotic‐like experiences: A systematic review of non‐clinical populations evaluated with the Community Assessment of Psychic Experiences.” Early intervention in psychiatry 12.6 (2018): 1013-1023.
  2. Talkowski, Michael E., et al. “A network of dopaminergic gene variations implicated as risk factors for schizophrenia.” Human molecular genetics 17.5 (2008): 747-758.
  3. Carney, Rebekah, et al. “Cannabis use and symptom severity in individuals at ultra high risk for psychosis: a meta‐analysis.” Acta Psychiatrica Scandinavica 136.1 (2017): 5-15.
  4. World Health Organization, and WHO Expert Committee on Drug Dependence. WHO Expert Committee on Drug Dependence: fortieth report. World Health Organization, 2018.
  5. Arboleda, Maria Fernanda, et al. “Medical cannabis in supportive cancer care: Lessons from Canada.” Supportive Care in Cancer 28.7 (2020): 2999-3001.
  6. Ramaekers, J. G., N. L. Mason, and E. L. Theunissen. “Blunted highs: pharmacodynamic and behavioral models of cannabis tolerance.” European Neuropsychopharmacology 36 (2020): 191-205.
  7. Scott, J. Cobb, et al. “Association of cannabis with cognitive functioning in adolescents and young adults: a systematic review and meta-analysis.” JAMA psychiatry 75.6 (2018): 585-595.
  8. World Health Organization, and WHO Expert Committee on Drug Dependence. WHO Expert Committee on Drug Dependence: fortieth report. World Health Organization, 2018.
  9. נוהל 106
  10. Aviram J, Pud D, Gershoni T, Schiff‐Keren B, Ogintz M, Vulfsons S, Yashar T, Haim‐Moshe A, Brill S, Amital H, Goor‐Aryeh I, Robinson D, Green L, Segal R, Fogelman Y, Tsvieli O, Yellin B, Vysotski Y, Morag O, Tashlykov V, Sheinfeld R, Goor R, Meiri D, Eisenberg E. Medical Cannabis Treatment for Chronic Pain: Outcomes and Prediction of Response. Eur J Pain 2020.
  11. Aviram J, Pud D, Schiff-Keren B, Ogintz M, Vulfsons S, Yashar T, Adahan M, Brill S, Amital H, Goor-Aryeh I, Robinson D, Green L, Segal R, Fogelman Y, Tsvieli O, Eisenberg E. The Israeli multi-center registry of medical cannabis (MC) for chronic pain: current findings. 10th Congress of the European Pain Federation (EFIC)  . Copenhagen, Denmark, 2017.

SyqeAir - משאף ומחסנית לקנאביס רפואי

להפחתה מהירה בעוצמת כאב כרוני ממקור עצבי
ולשיפור איכות השינה

במינימום תופעות לוואי פסיכואקטיביות

בלחיצת כפתור,
בלי הכנות מוקדמות

בליווי אחות (הטבה חינם במקום 1,450 ₪)

לשמירה על תפקוד תקין בשגרה ולאיכות חיים מיטבית בצל הכאב

אני רוצה לקבל מכם ניוזלטר דו חודשי!

תשלחו אותו בבקשה אל:

הטופס נשלח בהצלחה.
נשמח לחזור אליך בהקדם.
דילוג לתוכן